רח' ז`בוטינסקי 35, רמת גן | טל': 072-3340454 | פקס': 03-6246259
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

גרימת מוות ברשלנות

בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו ע"י כב' השופטת אסתר קובו בערעור פלילי נקבע:

 

 "מטבע הדברים מרביתם של עברייני התנועה הם אזרחים הגונים מין היישוב העובדים לפרנסתם נושאים בעול היום יום, מתמודדים עם מחלות כאלה ואחרות ולא קלה היא דרכם. עם זאת הקטל בדרכים הוא פרי התנהגותם. נוכח ריבוי תאונות הדרכים ותוצאותיהן הקשות, האינטרס הציבורי מחייב במקרה של גרימת מוות ברשלנות כמו במקרה כאן, עונש משמעותי של מאסר בפועל מפני האינטרס הציבורי, נדחק האינטרס האישי".

 

בהרשעה בגרימת מוות ברשלנות, ובעבירות כגון זו, התגבשה בשנים האחרונות פסיקה המחייבת החמרה בענישה.

 

חיפשת עורך דין העוסק בדיני תעבורה? לחץ/י יעוץ משפטי

 

בע"פ שפר נ' מדינת ישראל, הדגיש ביהמ"ש העליון, שבתי המשפט מופקדים על קביעת נורמה עונשית, בעניין תאונות הדרכים, שיש בה כוח מרתיע, כאשר הקטל הנורא בכבישים מחייב את ביהמ"ש להקשות ליבו עם עבריינים כאלה ולנהוג עמם במידת הדין ולא במידת הרחמים.

 

ברע"פ  שמונוב נ' מדינת ישראל, חזר ביהמ"ש ואמר, שבמציאות בה גרם המוות בכבישים הגיע לממדים מפחידים, מן ההכרח הוא לנקוט באמת מידת עונשית מחמירה, כאשר הקלה בעונש תהא בגדר זניחה של אמצעי הרתעה מרכזי.

 

ושוב ברע"פ ארביב נ' מדינת ישראל נאמר, שבמציאות המצערת שלנו יש להטיל עונשים חמורים ומרתיעים על אלה הפוגעים בבטיחות התנועה בדרכים, כאשר מידת הרחמים עלולה, חלילה, להוות פגיעה במשתמשים אחרים בדרך.

 

ברע"פ  סיריה נ' מדינת ישראל הבהיר ביהמ"ש העליון, חד משמעית, שהענישה על מעשי עבריינות מהותיים, הקשורים לנהיגה בדרכים, היא חלק מרכזי ואף דומיננטי בכל מאמץ לצמצום עבריינות תנועה, ועל נהגים לדעת, כי מי שחוטא ברשלנות ובאי אכפתיות ייענש כדבעי, כדי להגן על חייהם ובריאותם של אלה אשר בהם הוא עלול לפגוע.

 

ברע"פ כחלון נ' מדינת ישראל חוזר ואומר ביהמ"ש, שיש הכרח להקשות ליבנו עם עבריינים, וזאת לאור הקטל בדרכים, ולהעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות.

 

 

יחד עם זאת, והגם שברורה מגמת הפסיקה באשר לחובת בתי המשפט לתרום תרומתם למלחמה בקטל בדרכים ע"י הטלת עונשים מרתיעים והולמים, הרי יהא זה מרחיק לכת אם בתי המשפט ימנעו, במסגרת שיקולי הענישה, מלייחס משקל לגורמים רלבנטיים נוספים ובכלל זה נסיבות אישיות, נסיבות המקרה, עבר תעבורתי וכד'.

 

 

כעקרון מידת העונש הושארה לשיקול דעת ביהמ"ש וזאת בשל הגורמים הרבים והמשתנים שיש להביאם בחשבון.

 

בע"פ 344/81, הדגיש כב' השופט אילון את העיקרון הבסיסי, שלעניין ענישה הולמת בכל מקרה ומקרה, יש חשיבות גם לנסיבות אישיות, שהרי כדבריו, "גישה אינדיבידואלית בתורת הענישה מקובלת עלינו כקו מנחה במלאכה קשה זו".

 

  

גם בע"פ שפר נ' מדינת ישראל  שאוזכר לעיל, ציין ביהמ"ש, שכל מקרה ומקרה יבחן לאור נסיבותיו, ועל כן עומדת לרשותה של כל ערכאה שיפוטית רמה שלמה של עונשים. ביהמ"ש מוסיף עם זאת, שכשמדובר בעבירה (גרימת מוות ברשלנות) שאינה כרוכה בפגמים מוסריים, ולנסיבותיו האישיות של האדם המואשם לא יכול להיות משקל מכריע.

 

אכן פסק דין זה קבע שנסיבות אישיות לא יכולות להיות בעלות משקל מכריע, אך ברור שמשקל כלשהו וודאי שיש להם, גם אם מדובר במשקל מופחת.

 

בע"פ  פלוני נ' מדינת ישראל, הבהיר ביהמ"ש העליון את העקרון, שעל ביהמ"ש בבואו לגזור דינו של נאשם, עליו לתת את הדעת למכלול, גם למצבו האישי של הנאשם שהרי הענישה היא אינדיבידואלית, וגם, ובמידה לא פחותה לצורך להרתיע עבריינים בכוח בפני מעשים כאלה, ולקבוע נורמות עונשיות שתהיינה ידועות לכל.

 

 

אכן קשה היא ההכרעה בענישה ההולמת, כאשר מדובר בענישת אדם, שככלל, הינו אישיות נורמטיבית ואשר ביצע עבירה של גרימת מוות ברשלנות, כאשר הוא לא חפץ,כמובן, במותו של הקורבן, והוא מייסר עצמו בשל תוצאה זו.

 

כב' השופט בזק בספרו הענישה הפלילית  הוצאת דביר בעמ' 61, עמד על הקושי הרב בהצדקת התחשבות בתוצאה ממשית לעניין העונש, כאשר התוצאה היא בלתי מכוונת.

 

יחד עם זאת, ומאחר וזה הדין ורשלנות קיימת, על הנאשם ליתן הדין ע"פ תוצאה ממשית. כב' השופט בזק מדגיש ש"השפעה מוסרית של חוק נחלשת, כאשר נוכחים לדעת שאחרים עוברים על החוק ללא עונש הולם".

 

חיפשת עורך דין העוסק בדיני תעבורה? לחץ/י יעוץ משפטי