רח' ז`בוטינסקי 35, רמת גן | טל': 072-3340454 | פקס': 03-6246259
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

האופן בו בתי המשפט מתייחסים כיום לעבירות נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת

 מאת: פלי הלפרן, עו"ד  

ענישה בגין נהיגה בשכרות

 

בגין נהיגה בשכרות, נקבע בפקודת התעבורה רף ענישתי מחמיר. ודוק: אין דרישה בפקודת התעבורה כי בגין הנהיגה בשכרות תיגרם תאונת דרכים, ודי בעמידה בקריטריונים לנהיגה בשכרות בכדי "לזכות" נאשם בעונש של פסילת רישיון לתקופה ארוכה. במידה וכתוצאה מנהיגה בשכרות נפגע אדם או נהרג, הנהג שנמצא בבית המשפט אשם בנהיגה בשכרות, עשוי להיענש בעונש מאסר בפועל.

סנגור המייצג נאשם בנהיגה בשכרות, רשאי כטענת הגנה, לזמן עד מומחה אשר יסייע להטיל דופי במהימנותו של מבדק השכרות שנערך לנהג על ידי המשטרה.

 

בסעיף 35 לפקודת התעבורה, נקבע כי בית המשפט רשאי להטיל על מי שהורשע בנהיגה בשכרות צו שירות או מבחן ולפסול לפסול את רישיונו לתקופה קצובה או לצמיתות. האפשרות לפסול את רישיון הנהיגה של אדם היא סנקציה חמורה ביותר והשימוש בה לא נעשה בנקל.

בית המשפט רשאי לדרוש ממי שהורשע בנהיגה בשכרות להשתתף בקורס נהיגה מונעת.  

 

בסעיף 39א לפקודת התעבורה נקבע כי בגין נהיגה בשכרות, רישיונו של אדם יישלל לשנתיים לכל הפחות, ואם הורשע בשנה הקודמת בעבירה דומה, יפסל לארבע שנים לפחות. ביהמ"ש רשאי לקצר תקופה זו.

 

סעיף 62 קובע עונש מאסר שנתיים או קנס עבור מי שנהג בשכרות.

 

ענישה בגין מהירות מופרזת

 

סעיף 62 לפקודת התעבורה קובע עונש מאסר בפועל למשך שנתיים, או קנס, במקרה בו נהג נוהג ברכב "בקלות ראש.. או בהירות שיש בה..סכנה לציבור..". עם זאת, בסיפא של סעיף זה, נאמר כי לא נדרש כי המהירות המהווה סכנה לציבור תהיה גבוהה מהמהירות המקסימאלית בדרך בה נסע, וכי נסיעה איטית המהווה סכנה לציבור, אף היא עשויה לגרור אחריה ענישה. ענישה דומה תהיה, כאמור,במקרה של נהיגה בשכרות.

 

סנגור המייצג נאשם במהירות מופרזת, רשאי להביא חוות דעת מטעמו או ראיות נוספות אשר יטילו דופי במהימנות התביעה, בשל כשלים טכניים או מהותיים.

עם זאת, לא בכל מקרה של נהיגה במהירות העולה על המותר, יעמוד אדם בפני בית משפט. בנהיגה במהירות מופרזת ברמה הגבוהה ביותר הקבועה בתקנות, יוגש כנגד הנהג כתב אישום, ובית המשפט יקבע על פי שיקול דעתו, איזה עונש להשית על הנאשם. כמו כן, השוטר שעצר את מכוניתו של הנהג, ירשום לו דו"ח תנועה, בגינו יצבור הנהג נקודות חובה שעשויות להצטבר לפסילת רישיון, ורשאי להטיל עליו קנס ולפסול את רישיונו במקום.

 

אילו שיקולים עומדים לנגד עיני ביהמ"ש? 

כאמור, בניגוד לרף הענישתי שנקבע בחוק, בתי המשפט נוטים שלא להשית על נאשמים את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק. נשאלת, אם כן, השאלה- מה עומד לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להשית על נאשם עונש בגין עבירות חמורות אלה, של נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות מופרזת, עבירות המהוות נגע חברתי ומסכנות חיי אדם.

 

יש לזכור, כי העומס על מערכת המשפט הישראלי רב, והדבר מביא לריבוי עסקאות טיעון. עסקת טיעון, הוא הסכם בין הגוף התובע (המשטרה, הפרקליטות) לבין הנאשם, וטומן בחובו, ברוב המקרים, הודאה באשמה בתמורה להסרת אישומים מכתב האישום ו\או הפחתת העונש המבוקש מבית המשפט.

 

ישנם מקרים, בהם בתי המשפט יבקשו לעשות "מקרה לדוגמא" מנאשם. כאשר חומרת העבירה רבה, והעבירה נפוצה ומהווה "מכת מדינה", יבחרו שופטים, לעיתים, לבחור דווקא שלא לקבל עסקת טיעון מקלה, ולהטיל על הנאשם עונש חמור, בתקווה להרתעת אחרים המועדים לעבירות דומות.

בתי המשפט יבחנו את עברו הפלילי של הנאשם כשיקול להחמיר את עונשו, נסיבות העבירה וחומרתה.

 

לסיכום, בפקודת התעבורה נקבע הרף הענישתי לעבירות נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בשכרות. עם זאת, בתי המשפט, ברוב המקרים, בוחרים שלא להשית על נאשמים את העונשים המקסימאליים האפשריים, וזאת משיקולים של חיסכון בזמן שיפוטי, ובחינת נסיבותיו של כל מקרה.