רח' ז`בוטינסקי 35, רמת גן | טל': 072-3340454 | פקס': 03-6246259
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

נהיגה בשכרות - מה הזכויות שלך?

 



נתפסתם על נהיגה בשכרות ? תתקשרו אלי עוד היום ונילחם ביחד כדי להציל את רשיונכם!

טלפון : 072-3340454  טל': 03-6246249     אימייל lawelad@gmail.com

 

 

מהי עבירת נהיגה בשכרות ומה העונש בגינה?

 

נהיגה בשכרות:

 

סעיף 64 לפקודת התעבורה התשכ"א 1961 מגדיר מהו "משקה משכר" - משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה:

 

  • מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

  • מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

  • מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.

  • שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

  • שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה.

  • נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, "שוטר" - כפי שקבע שר התחבורה.

  • שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד. (ב3)     

       
  • נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

  • נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

  • נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

  • בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם ממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

  • לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.  

נהיגה בשכרות היא נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, אסורה היות ואדם הנמצא בדמו אלכוהול יותר מן המותר בחוק נוטל על עצמו סיכון של מעורבות בתאונה אם אפשרות לגרימת חבלה לרכוש או לאדם ואף לגרוע יותר מוות .

 

למידע נוסף על נהיגה בשכרות - לחץ/י יעוץ משפטי

 

הדרכים לקבוע האם הנהג נמצא תחת השפעת אלכוהול ואת רמת ריכוז האלכוהול הם:

 

  • בדיקת נשיפה.
  • בדיקת שתן.
  • בדיקת דם.
  • התנהגות הנהג .

 

המצבים בהם החוק מתיר לשוטר לבצע בדיקת נהיגה בשכרות :

 

כשיש לשוטר חשד סביר להניח שהנהג שיכור – הקריטריונים לחשד סביר הם:

 

  • דיברו של הנהג איטית ומבולבלת.
  • הופעתו מרושלת.
  • הנהג לא יכול ללכת על קו ישר מבלי להתנדנד.
  • הנהג לא יכול להניח את ידו על אפו מבלי להחטיא.
  • ריח חריף של אלכוהול הנודף מפיו של הנהג .


 

כיום המלחמה נגד נהיגה בשכרות הינה בהאצה מרובה וזאת בשל הערכה כי זהו גורם מרכזי לתאונות הדרכים, מה גם, נהיגה בשכרות עלולה להביא לתאונות קטלניות ביותר ראה לדוגמה:


 5002/94 ירמיהו בן איסק נ' מ"י – מצאו אצלו 47% אלכוהול בדם אך מדדו שעה וחצי לאחר התאונה בשעת התאונה רמת הכוהל הייתה בין 62-67 ולכן הייתה פה נהיגה בשכרות. התאונה הייתה במגדל העמק בה הנהג עקף פס לבן והתנגש ברכב  וגרם למוות. הנהג הואשם בהריגה על נהיגה בשכרות, בעקיפה בפס לבן ריבוי עבירות אלו מעיד על פזיזות ומודעתו לסכנה.

 

למידע נוסף על נהיגה בשכרות - לחץ/י יעוץ משפטי

 

ענישה על נהיגה בשכרות:

 

המחוקק קבע את רף הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות והעמיד אותו על שנתיים פסילה. זאת, גם בלא שהתלוו למצב נהיגה בשכרות עבירות נוספות

 

  

המדובר בעונש חמור לכל הדעות, ואולם הוא נקבע בכוונת מכוון כמענה לתופעה חברתית מסוכנת ביותר של נהיגה בשכרות, אשר גובה קורבנות בנפש וברכוש. העלאת רף הענישה וקביעת עונש מינימום נועדו להבהיר לנוהגים ברכב, כי עונש פסילה לתקופה של שנתיים הוא העונש הצפוי לעבירה של נהיגה בשכרות, והוא יוטל על-ידי בית-המשפט בדרך-כלל, זולת במקרים מיוחדים אשר יצדיקו סטיה ממנו.

 

בית-המשפט העליון נדרש בעת האחרונה בשורה של החלטות לנושא הענישה הראויה בעבירה של נהיגה בשכרות וחזר על כך, כי על בתי המשפט לגזור את עונש המינימום שנקבע בחוק, כאשר על שיקולי השיקום האינדיבידואלי וההתחשבות בנסיבות האישיות לסגת בפני האינטרס הציבורי. באופן זה ידע כל נוהג ברכב, כי הנהיגה לאחר שתיה אסורה, וכי הנוהג לאחר ששתה מעמיד עצמו בסיכון של שלילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה של שנתיים לפחות.

 

ב-רע"פ יעקב נפתז'י נ' מדינת ישראל היה מדובר באדם שנתפס על נהיגה בשכרות כאשר אורות רכבו כבויים. בית-המשפט לתעבורה גזר עליו, בין היתר, עונש פסילה למשך שנתיים, והערעור שהוגש על גזר-הדין נדחה. בבית-המשפט העליון טען המבקש לקיומן של "נסיבות מיוחדות" כדלקמן: לא נגרמה תאונת דרכים, המבקש הוא נהג ותיק, והמקרה שארע הוא חד פעמי עבורו.

 

 

 

כמו-כן, המדובר באדם מובטל אשר זקוק לרשיון הנהיגה לצורך חיפוש עבודה. בית-המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור והוסיף: "...תאונות הדרכים הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה ומכיוון שנהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה אחד הגורמים המרכזיים לתאונות אלו, מדיניות הענישה מחייבת בחירה באמת מידה מחמירה".

 

החלטה נוספת ניתנה ברע"פ שלמה אזולאי נ' מדינת ישראל. שם היה מדובר באדם שהוגדר בהגדרת נהיגה בשכרות. זאת ותו לא. בית-המשפט לתעבורה גזר עליו, בין היתר, עונש פסילה למשך שנה. הערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה. בבקשה לרשות ערעור טען המבקש, כי רמת החריגה מרמת האלכוהול המותרת היתה נמוכה, וזו התגלתה עקב בדיקה שגרתית ולא בעקבות תאונת דרכים או נהיגה מסוכנת.

 

 

 

גם שם היה מדובר בנהג ותיק, שמעולם לא הסתבך בתאונת דרכים. בית-המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור והוסיף, כי "העונשים שנגזרו על המבקש הם קלים ביותר ולא היה מקום להמתיקם, אפילו היו בפי ב"כ המבקש טעמים משכנעים יותר מאלה שהביא".

 

עוד יש להזכיר את רע"פ בדיר אמג'ד נ' מדינת ישראל' שם נדחתה בקשת רשות ערעור של מי שבית-המשפט המחוזי החמיר בעונשו והטיל עליו עונש פסילה לתקופה של שנתיים בגין עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש.

 

 

 

וכך אומר בית-המשפט העליון: "כל אשר עשה בית-המשפט קמא היה להפעיל את עונש המינימום הקבוע בחוק. בכך תיקן קביעה שגויה של בית-המשפט לתעבורה, בהתאם לנסיבות הארוע, לעברו של המבקש, ובעיקר בשל עונש המינימום הקבוע בחוק לעבירות מן הסוג אשר ביצע המבקש".

 

לסיכום, לא למותר להזכיר את רע"פ אליעזר סויסה נ' מדינת ישראל, שם, נקבעו העקרונות הבאים לנושא נהיגה בשכרות:

 

 

"נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסכנת את חיי הציבור ומעידה על התנהגות רשלנית וקלת דעת... בית משפט זה חזר וקבע, כי 'בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים ובתופעת הנהיגה בשכרות ההולכת ומתפשטת בקרבנו, ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ'... 

 

חיפשת עורך דין העוסק בדיני תעבורה המתמחה בנושא נהיגה בשיכרות ? לחץ/י יעוץ משפטי

 

בדיקת שכרות

"בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

זיכוי בעבירת נהיגה בשכרות

גלו איך זיכה עורך דין אלעד שור נהג נאשם בעבירת נהיגה בשכרות ...

אלעד שור - זיכוי נוסף בעבירת נהיגה בשכרות

קיראו הכרעת דין העוסקת בעבירת נהיגה בשכרות. את הנאשם ייצג עו"ד אלעד שור העוסק בדיני תעבורה ...

פורסם בוואלה - בדיקת שכרות לאסמטי | אלעד שור, עו"ד

האם נהג אסמטי שאינו יכול לבצע בדיקת שכרות יואשם בעבירת נהיגה בשכרות ...

האופן בו בתי המשפט מתייחסים כיום לעבירות נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת

על עבירות נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת, הנפוצות בישראל בשנים האחרונות, קיים לעיתים פער בין הרף הענישתי המקסימאלי שקבע המחוקק בפקודת התעבורה, לבין העונשים המושתים בפועל על ידי בתי המשפט. הרף הענישתי בגין נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת, עומד על שנתיים מאסר, במקרים בהם לא נגרם נזק כתוצאה מעבירות אלו. אם רף זה הוא נמוך או גבוה- שאלה זו נוגעת לתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה, וכן למשפט השוואתי, אך בפועל, ממילא העונשים שמשיתים בתי המשפט בפועל, נמוכים מהרף המקסימאלי ברוב המקרים.

אם שותים לא נוהגים- על נהיגה תחת השפעת אלכוהול

נהיגה תחת השפעת אלכוהול גורמת לתאונות דרכים קטלניות הגובות מחירים גבוהים ביותר. על אף הסיכון הכרוך בנהיגה בשכרות לא רק עבור הנהג עצמו כי אם גם עבור שלום הציבור, נהגים ממשיכים להיכנס אל הרכב גם לאחת ששתו מעבר לכמות המותרת על-פי חוק ומבלי לחשוב פעמיים. כמה מילים על נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועל הסיבות שהופכות אותה למסוכנת כל כך במאמר הבא.