רח' ז`בוטינסקי 35, רמת גן | טל': 072-3340454 | פקס': 03-6246259
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

ענישת מינימום - הסדר טיעון

מה היא הענישה הראויה לנהגים עבריינים ומה דינם של עונשי המינימום?

 

תהיה דעתנו אשר תהיה על הגורמים האחראים לתאונות דרכים, הרי אין מחלוקת כי ענישה מרתיעה תמיד תהיה חלק ממדינות ראויה ונכונה, וזוהי אכן דעת הפסיקה בעניין.  אין טעם לצטט שוב את פסקי הדין הרבים של בית המשפט העליון שאני מסכים איתם לחלוטין בהם אנו נדרשים להקשיח את ליבנו אל עברייני תעבורה.  זאת לא לשם הנקמה גרידא אלא מתוך הגנה על הציבור הנפגע.

 

בנוסף, המחוקק קבע עונשי מינימום בסעיפים רבים של החוק. עונש מינימום כשמו הוא, יוטל לפחות עונש מינימום והוא מהווה את העונש ההופכי לעונש המקסימום המופיע ברוב סעיפי הענישה הפלילית. צריך לזכור שעונש הפסילה המקסימלי שבית המשפט מוסמך לגזור איננו מוגבל כך שאת העונש ההולם במקרה הרגיל יש למדוד לא לפי עונש המינימום.

 

המציאות לשמחתנו היא שלהרבה אנשים אין הרשעות ואלו בדרך כלל אינם מגיעים לבית המשפט, אלא במקרה של תאונה.  בית משפט זה ראה נהגים רבים (ועוד יותר נהגות) שכמעט ואין להם עבירות תעבורה.  רובם ככולם הם אנשים נורמטיביים, העובדים קשה לפרנסתם ומנסים לקיים בכבוד את משפחתם.  מדי יום ביומו נשפטים לפני נהגי רכב מקצועי למיניהם, נהגי מוניות, נהגי משאיות, סוכני שיווק, ועוד.  מה שונה מצבו של נהג  אחד ממצבו של נהג מקצועי כלשהו שעול פרנסת משפחתו עליו? 

 

האם מוסמכים הצדדים להגיע להסדר על עונש נמוך מפסילת מינימום?

 

שאלה משפטית היא האם מוסמכים כלל הצדדים להגיע להסדר טיעון על עונש שיהיה מתחת לפסילת מינימום.  לשון סעיף 38 לפקודת התעבורה קובעת במפורש:

 

38.  הורשע אדם -

 

(1)   על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;

 

(2)   על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;

 

(3)   על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונה דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,

 

דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

עולה מכאן במפורש כי רק בית המשפט רשאי ואף הוא בנסיבות מיוחדות שיפורטו לסטות מפסילת המינימום.  

 

כהערת אגב אעיר שתוצאה זו של פסילות המינימום הגורמת לעונשים מופחתים היא תופעה שכבר הוער עליה בעבר (ראו מאמרי "על אפקט העיגון ועונשי מינימום" הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל, גיליון מס' 32 ספטמבר 2003 עמ' 67.  עם עמדה זו הסכים גם כב' השופט העליון אליעזר ריבלין בערב הוקרה לכבודו של עו"ד עמיקם לוייתן שהתקיים בתחילת שנת 2004, ראו עורך הדין - בטאון לשכת עורכי הדין בישראל גליון מס' 44, מרץ 2004 עמ' 25).


 

 

באם בית משפט חייב לכבד הסדר טיעון?

 

הלכה היא שבדרך כלל יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון.  יש רגליים לסברה שהשאלה של כיבוד הסדר טיעון תואמת במידת מה את שיקול דעתו של בית המשפט של ערעור.  על פי ההלכה, בית משפט של ערעור לא מתערב אף במידה והוא היה פוסק אחרת לחומרא או לקולא, אלא במקרים של חריגה שאינה סבירה.  נדמה לי  שבהסדרי טיעון ההלכה צריכה להיות אף יותר קיצונית.  דהיינו, רק במקרה של חריגה קיצונית יתערב בית המשפט בהסדר.  זאת משום שלא תמיד מודע בית המשפט לכל פרטי התמונה.

 

 לסיכום,

חובתו היא לגזור את הדין על פי מיטב שיקולו ומצפונו אף אם אין הדבר נוח לו בכך.  ברור וידוע כי מבחינת בית המשפט אין קל לו מאשר לקבל את הסדר הטיעון בין הצדדים.  אחרי ככלות הכל, במקרה שכזה עברה האחריות לידי התביעה ובראשה דמם של הנספים והנפגעים בתאונות הדרכים.  אולם על השופט/ת לעשות כפי מצפונו/ה ולא לבחור בדרך הקלה עליו/ה.

 

קטעים מפסק דינו של השופט  - אברהם נ. טננבוים שופט תעבורה

 למידע נוסף, פנו לאלעד שור, עורך דין תאונות דרכים.

 

מאסר בגין עבירות תעבורה

מסוכנותו של אדם נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את המקרה. בין היתר, נבחנים עברו הפלילי והרשעותיו הקודמות. המסוכנות העולה ממעשי העורר היא רבה ובהתנהגותו גילה, כי הינו חסר רסן, חסר עכבות וחסר מעצורים, מזלזל בחוק ובאוכפיו, השוטרים

מהי הגנת זוטי דברים במשפט פלילי - תעבורה?

כיום הגישה המקובלת בפסיקה היא כי ניתן להחיל את ההגנה על עבירות תעבורה, ואולם זאת רק בנסיבות מאוד מיוחדות, זאת בשל האינטרס הציבורי הברור בהסדרת התנועה בדרכים וכדי שלא להפוך את חוקי התנועה לאות מתה.