רח' ז`בוטינסקי 35, רמת גן | טל': 072-3340454 | פקס': 03-6246259
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

פקודת התעבורה

פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961

פרק ראשון: מבוא

 

1. הגדרות (תיקון: תשל"א, תש"ם, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג, תשס"ד)
בפקודה זו -
"בוחן נהיגה" ו"בוחן רכב" - מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
"בעל" - אחד מאלה:
(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר - האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם - מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.
"דרך" - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
"אוטובוס" - רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
"אוטובוס ציבורי" - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
"מסוף לתחבורה ציבורית" - מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
"חניה תפעולית" - חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
"תחנה מרכזית" - מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
"מיתקן תחבורתי" - מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
"קו שירות" - מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
"טכוגרף" - מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
"מונית" - רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
"מיתקן מגביל מהירות" - מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
"רכב" - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על-ידי רכב או על-ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו, כולן או מקצתן;
"רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
"רכב מסחרי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
"רכב עבודה" - רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
"רכב ציבורי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
"רכב פרטי" - רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
"עבירת קנס" - עבירה על פקודה זו או על תקנה, לרבות חוק-עזר, שהותקנה לפיה ואשר שר התחבורה בהסכמת שר המשפטים, הכריז עליה בצו שפורסם ברשומות, שהיא עבירת קנס;
"עבירת תעבורה" - עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
"עגלה" - רכב הנגרר על-ידי בהמה;
"ערובה" - ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970;
"פוליסה" - פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970 ולרבות הודעת כיסוי;
"מפקח על התעבורה"10 - מי ששר התחבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן - המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
"רשות הרישוי" - עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, "עובד ציבור" - עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל.
"רשיון להפעלת מונית" - רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי התקנות;
"תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה" - כמשמעותן בפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970.

 

 

פרק שני: רישוי ורישום

 

סימן א’: רשיון רכב ורישום רכב

 

2. רשיון רכב
 לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

  3. תקופת תקפו של רשיון רכב (תיקון: תשנ"ח)
 (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור, או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא  תעלה על שתי שנים.

 

 (ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו  הקודמת.

 

 (ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

 

  4. סמכות להסדיר רישוי רכב
 שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.

 

 5. בעל רכב בלי רשיון חייב באגרה (תיקון: תשנ"א)
 על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב, שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.

 

  6. רישום רכב (תיקון: תשמ"ה)
 בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.

 

  7. תו רישום (תיקון: תשמ"ה)
 (א) רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.

 

 (ב) תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל  זה, הכל כפי שנקבע.

 

  8. אגרת רישום
  בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.

 

  9. תו-סוחר (תיקון: תש"ם, תשמ"ה)
 על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד  לקנותו, או אחרי תיקונו.

 

סימן ב’: רשיון נהיגה

 

  10. איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה
 (א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר  מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

 

 (ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים  הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

 (ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

 

  11. כשירות לרשיון נהיגה
 רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את  האגרה שנקבעה.

 

  12. רשיון נהיגה לקטין
 לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה, אלא ששר התחבורה רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש-עשרה שנה; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי  היא המחליטה.

 

 12א. רשיון נהיגה לנוהג חדש (תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ה)
 6 (א) רשיון נהיגה לפי סעיף 11 שניתן למי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי תקפו יהיה מוגבל לשנתיים, ובהן יראו אותו כנוהג חדש.

 

 (ב) רשות הרישוי תחדש את רשיונו של נוהג חדש, אולם אם הוא הורשע באחת מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תתנה רשות הרישוי את חידוש רשיונו בבחינות ובבדיקות שתקבע, ומשחידשה כך את רישיונו אחרי קיום תנאים שהתנתה יחולו הוראות  סעיף זה כאילו ניתן הרשיון לפי סעיף קטן (א).

 

 (ג) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל סמכות של רשות הרישוי לפי הוראה אחרת  של פקודה זו.

 

 (ד) לענין סעיף זה, מי שהיה בידו רשיון לנהיגת אופנוע, תלת-אופנוע, קטנוע, טרקטור או מכונה ניידת, בלבד, רואים אותו כמי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב  מנועי.

 

12א1.  חובת ליווי (תיקון: תשנ"ח, תש"ם, תשס"ד)
(א)  בסעיף זה, "מלווה" - מי שבידו רשיון נהיגה בר תוקף לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים, ו3- שנים לפחות - אם מלאו לו 30 שנים ואולם אדם לא ייחשב מלווה לענין סעיף זה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב.
(ב)  לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בחודשיים הראשונים מיום שניתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.
(ג)12  התיר שר התחבורה, בתקנות לפי סעיף 12, מתן רשיון נהיגה לקטין שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו ½17 שנים ברכב, כאמור בסעיף קטן (ב), לא ינהג אותו נוהג חדש ברכב, כל עוד לא מלאו לו ½17 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה; הוראות סעיף קטן זה יחולו נוסף על הוראות סעיף קטן (ב).
(ד)  רשות הרישוי תציין ברשיון הנהיגה שניתן לנוהג חדש, את התקופה שבה חלה לגביו חובת הליווי לפי סעיף קטן (ב).
(ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג רכב, במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רשיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולענין זה יחולו ההוראות החלות על נוהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.

 

הוראת שעה
בתקופה של שנתיים שתחילתה ביום י"ז בחשון התשס"ה (1 בנובמבר 2004) -
(1)  יקראו את סעיף 12א1 לפקודה כך:
(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "בחודשיים הראשונים" יבוא "בשלושת החודשים הראשונים";
(ב)16  בסעיף קטן (ה), אחרי "סעיף זה" יבוא "וסעיף 12א2";

 

12א2.  הגבלת מספר נוסעים לנוהג חדש (תיקון: תשס"ד)
נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה בסעיף 12א1, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב לידו מי שכשיר להיות מלווה.

 

 

 12ב. דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב (תיקון: תש"ם, תשמ"ה)
 (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה - הרשות הרפואית).

 

 (ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

 

 (ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

 

 (ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך  חקירות על ביצוע עבירות.

 

 (ה) העובר על הוראות סעיף קטן (א) - ייאשם בעבירה.

 

  12ג. (פג תוקפו ביום 26.7.92)
13. סמכות להסדיר רישוי נהגים
 שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו,  תנאיו ותקופת תקפו.

סימן ג’: רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח)

 

 14. זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשל"א, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה,  תשנ"ח)
 זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:
  (1) הוא תושב ישראל;
 (2) לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל - בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, "שליטה" -  כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
 (3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה;
 החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו לא תתקבל אלא על פי פניה  של משטרת ישראל;
 (4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).

 

 14א. ועדת מוניות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ח)
 (א) שר התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן - רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב  ראש הועדה.

 

 (ב) ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה  לכך מתוך רשימת החברים.

 

 (ג) נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

 

 14ב. הסדרים להגשת בקשות (תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ז, תשנ"ח)
 (א) בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.

 

 (ב) שר התחבורה יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו  לאימותה.

 

 (ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע שר  התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

 

 14ג. הוצאת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ח)
 (א) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.

 

 (ב) ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

 

 14ד. העברת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח )
(א) מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.

 

 (ב) המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים  לאימותה, כפי שיקבע שר התחבורה.

 

 (ג) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת  מונית למבקש.

 

 14ה. אגרות (תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה 7, תשנ"ח 11, תשס"א)
 (א) (1) בעד מתן רשיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרשיון אגרה בסכום של 185 אלף שקלים חדשים (להלן - אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, "עיסוק עיקרי" - עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ  בנהיגת מונית;
 (2) החל בשנת 2000, יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת,  לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.

 

 (ב) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997, ואולם בכל רבעון בשנים 1998 ועד ינואר 2007 יופחת מדי רבעון סכום האגרה הרגילה המעודכן כאמור, בשיעור של 1.25% מסכום האגרה הרגילה הנקוב בסעיף קטן (א) כשהוא מעודכן כאמור; לענין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 (ג) החל בשנת 2000 יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.

 

 (ד) שר התחבורה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת  רשיון להפעלת מונית.

 

 14ו. ערעור על החלטת ועדת המוניות (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח, תש"ס)
 (א) על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים  בירושלים.

 

  (ב) - (ד) (בוטלו)
14ז. ערעור על החלטת ועדת המוניות בענין רשיון להפעלת מונית והיתר  להעברתו (תיקון: תשמ"ו)
 (א) על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
 (ב) בית המשפט המחוזי ידון בערעור לפי סעיף קטן (א) בשופט אחד, והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת המוניות, לבטלה, לשנותה או להחזירה אליה.
 (ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את  אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
 (ד) פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

לקבלת ייעוץ משפטי ע"י עורך דין בנושאי עבירות תעבורה,  לחץ/י כאן

 

סימן ד’: רשיון הוראה

 

  15. בתי ספר לנהיגה
 לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי  ובהתאם לתנאים שנקבעו.

 

  16. מורים לנהיגה
 לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים  שנקבעו.

 

סימן ה’: רשיון למיתקן תחבורתי (תיקון: תש"ס)

 

  16א. מיתקן תחבורתי (תיקון: תש"ס)
 (א) לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח  על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.

 

 (ב) שר התחבורה יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית  ולמשתמשים אחרים במיתקן.

 

 (ג) המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

 

  16ב. שימוש במיתקן תחבורתי (תיקון: תש"ס)
 (א) סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקין תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו  שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.

 

 (ב) מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר - יקבעו שר התחבורה ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש,  בתוספת רווח סביר.

פרק שלישי: פטור

 

  17. פטורים על פי דין 4 (תיקון: תשמ"א)
 (א) פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו -
  (1) אמבולנס של מגן דוד אדום;
 (2) רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל  עסק או מקצוע אחר:
  (א) ארגון האומות המאוחדות;
 (ב) נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;
 (ג) נציגות של ארגון בינלאומי אחר - בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי חוק מעמד  ארגונים בינלאומיים, התשמ"א-1980;
 (3) רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה  מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;
  (4) טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.

 

 (ב) כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו - בטל.

 

  18. סמכות לפטור (תיקון: תשנ"א)
 שר התחבורה רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות  על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.

 

  19. פטור באישור ועדת הכספים
 שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע - (1) סוגי אנשים - מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;
 (2) רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים -  מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

 

 20. רכב של צה"ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם (תיקון: תשכ"ה)
 (א) רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.

 

 (ב) חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה  לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין;
 שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא בוחן  כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.

 

 (ב1) שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי-עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.

 

 (ג) סעיף 15 לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וסעיף 16 לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.

 

  21. מתלמד

 

 מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות  הרישוי, אינו זקוק לרשיון נהיגה.

 

  22. אופניים ותלת-אופן
 אופניים ותלת-אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים  מרשיון ומרישום.

 

פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין

 

  23. (בוטל) (תיקון: תשנ"ב)
24. (בוטל) (תיקון: תשכ"ה)

 

 25. סמכותו של שופט תעבורה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ה, תש"ם, תשנ"ה, תשס"ג)
 (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:
  (1) עבירות תעבורה;
 (2) עבירות לפי סעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות  שפורטו בפיסקה זו;
 (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
 (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד-1964;
 (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות  נוגעות לכלי רכב;
 (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש  ברכב;
  (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997.

 

  (ב) (בוטל)
 (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון  בעבירות תעבורה.

 

 (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות  המסורות לשופט בית משפט שלום.

 

26. מינוי שופטי תעבורה (תיקון: תשכ"ב, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ד)
(א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.
(ב)  (בוטל)
(ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה, להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.
(ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל כהונתו הוראות החוק החלות על מינויו וכהונתו של שופט בית משפט שלום.
(ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.
27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשנ"א)
 (א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה -
 (1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;
 (2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן  ההודעה.

 

 (ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס  שנקבע בתקנות.

 

 (ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה - דינם כדין עדות לענין סעיף  237 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

 (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות  החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור.

 

 (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין  הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

 

 27א. צילום רכב ראיה קבילה (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ז, תשכ"ט, תש"ם)
 (א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי - (1) מספר הרישום של הרכב המצולם  המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
  (2) מקום הימצא הרכב בעת הצילום;
 (3) הימצאו של הרכב במקום האמור בפיסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות "עמוד" או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
 (4) זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפיסקה (2) כפי שצויין בצילום או על  גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
  (5) מהירות נסיעתו של הרכב.

 

 ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה, וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש  בה כדי לשנות פרט מפרטיו.

 

  (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות -
 (1) אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;
  (2) בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;
 (3) אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.

 

  (ג) (בוטל).

 

 27ב. אחריות בעל הרכב (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ז, תשכ"ט, תש"ם, תשמ"ה, תשנ"א,  תשנ"ז)
 (א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור, או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו  ובלי הסכמתו.

 

 (ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א)  על המחזיק.

 

 (ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף  קטן (א) על אותו אדם.

 

  27ג. טכוגרף (תיקון: תשנ"ח)
 (א) רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי - (1) שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;
  (2) מהירות נסיעתו של הרכב;
  (3) מרחק נסיעתו של הרכב;
 ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות  פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.

 

 (ב) שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט.

 

 (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

 

פרק חמישי: מעצר וברירות קנס

 

  28. סמכות לעצור בלי צו
 כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי סעיפים 62 ו-63 אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם  אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.

 

 29. ברירת קנס בנסיבות מחמירות (תיקון: תש"ם)
 (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס בנסיבות מחמירות, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.

 

 (ב) "נסיבות מחמירות", לענין סעיף זה - כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה ופורסמו ברשומות, בעתון  בוקר ובעתון ערב.

 

 30. שיעור הקנס (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט,  תשנ"ג, תשנ"ו, תשס"ג)
 שר התחבורה יקבע בצו את שיעור הקנס ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,600 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל  3,900 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת.

 

  31-33. (בוטלו) (תיקון: תשל"ה)
34. סמכויות שוטר בעבירות באופניים
 שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו במקום  למניעת המשך העבירה.

פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב (תיקון: תשנ"ז)

 

 35. סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ח)
 הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד’1 לפרק ו’ לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 (להלן - צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן  כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.

 

 36. פסילה על תנאי (תיקון: תשל"א, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ה)
 (א) בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה  תהיה על תנאי.

 

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה - תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה  תהיה על תנאי.

 

 (ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן  המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

 

 (ד) אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

 

 (ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית משפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט  מוסמך לדון באותה עבירה.

 

 (ו) בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק  להפעיל את הפסילה על תנאי.

 

 (ז) בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה  הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

 

 (ח) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום  מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

 

  36א. פסילה לכל דרגות הרשיון (תיקון: תשכ"ו)
 הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים,  או לגבי סוג מסויים של רכב.

 

 36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו (תיקון: תשל"א, תש"ם)
 (א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק-דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.

 

 (ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק-דינו את הנימוקים להחלטתו.

 

 (ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק-דינו, לפסוק מאסר על תנאי.

 

 37. פסילת מינימום שני חדשים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ה)
 הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין,  להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

 38. פסילת מינימום שלושה חדשים (תיקון: תשנ"ה)
  הורשע אדם -
  (1) על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;
 (2) על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או  ניזוק רכוש;
 (3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

  39. פסילת מינימום שנה אחת
 על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

 39א. פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון: תשנ"ה)
 הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסיל